<h1>ספר המצות לרמב"ם — לאוין קל"ו</h1>
<h2>דף עג:</h2>
והמצוה הקל"ו היא שהזהיר כהן טמא מאכול תרומה והוא אמרו (אמור כ"ב) איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר. ובגמרא מכות (י"ד:) אמרו אזהרה לתרומה מניין מאיש איש וכו' אי זהו דבר שהוא שוה בזרעו שלאהרן הוי אומר זה תרומה. רוצה לומר באמרם שוה בזרעו שלאהרן שיאכלהו הזרע כלו זכרים ונקבות. וכבר נכפלה האזהרה גם כן בזה העניין באמרו יתעלה (שם) ושמרו את משמרתי. והעובר על לאו זה חייב מיתה בידי שמים. ובתשיעי מסנהדרין (פ"ג.) מנו מחוייבי מיתה בידי שמים ובכללם כהן טמא שאכל תרומה טהורה. והביאו ראיה מאמרו (שם) ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא וכו'.
